Meyrav Levy

PhD Candidate

Westfälische Wilhelms-University Münster, Institute for Jewish Studies
Supervisors: Prof. Dr. Katrin Kogman-Appel and Dr. Laura Suzanne Lieber

“In my forthcoming doctoral dissertation, “Ashkenazi Mahzorim as Generators of an Affective Experience,” I seek to capture the cognitive-emotional reception of illuminated Ashkenazi mahzorim, produced between 1250 and 1350. Mahzorim are Jewish prayer books containing piyyutim (liturgical poems) and biblical texts intended for recitation in the synagogue on each Jewish holiday. Many of these prayer books are illuminated to a different extent–from full-page illustrations, decorated initial panels, to grotesque marginalia. What particularly concerns me in my project is how the verbal and visual content of mahzorim mediates the cardinal messages of the holidays. I contend, that the theological ideas and biblical narratives are conveyed to worshipers by means that trigger their imagination, senses and emotions–thus, encouraging a more meaningful reception.

Working on Ashkenazi mahzorim during my M.A. studies made me realize that examining them only through iconographic, exegetical, and historical lenses does not fully reveal their meanings and functions. It mainly allows access to the world behind their production and design, but it doesn’t wholly contribute to our understanding of the function and effect of the “final product”. All this while the size of mahzorim, their eye-catching illustrations, the careful arrangement of their text layout, the vocalization signs and guiding marginal notes, clearly indicate that performance and effective interaction stand at the core of their ritual essence. This dimension enables mahzorim to fulfill their main purpose: effectively mediating the holiday’s theological messages.

In order to typify the potent nature of an object it is necessary to consider both its mechanisms of action and the possible effects it generates. Surely, we cannot reproduce the exact sound of the singing and recitation of piyyutim, the practices of viewing the concomitant illustrations or the emotional response of the worshipers. And yet, mahzorim that survived provide us with enough textual and visual material that replete with stimulating rhetorical, visual, and phonetic elements. In my doctoral thesis, I attempt to carefully “listen” and “view” the content of mahzorim in order to detect and precisely define these elements. Among them are evocative sound textures, foregrounded rhetorical devices, tangible metaphors, and a graphic poetic language. My claim to their cognitive, sensory, and emotional effectiveness relies largely on cognitive-reception theories in the fields of poetics, phonetics, imagery, performance, and more. Medieval halakhic discussions, too, attest to the cognitive-emotional effectiveness of ritual singing, reciting liturgical texts, and viewing certain illustrations. It is then crucial to contextualize this knowledge in the historical, cultural, and theological world of medieval Ashkenazi Jews and the holiday’s agenda. By examining the multimodal content of illuminated mahzorim against contemporaneous sources, and modern theories, I seek to elucidate the essence of the cognitive experience of medieval Ashkenazi worshipers.”

---

בעבודת הדוקטורט הקרובה שלי, “מחזורים אשכנזים כמחוללי חוויה אפקטיבית”, אני מבקשת להפנות זרקור אל הרצפציה הקוגניטיבית-רגשית של מחזורים אשכנזים מאויירים, שיוצרו בין השנים 1350-1250. מחזורים הינם ספרי תפילה יהודיים המכילים פיוטים וקטעי תורה המיועדים לקריאה בבית הכנסת לאורך לוח השנה היהודי. רבים מספרי התפילה הללו מאויירים באופן כזה או אחר – בין אם איורי עמוד שלם, פאנלים מעוטרים של מילות פתיחה, או דימויים גרוטסקיים בשולי העמודים. מה שמעסיק אותי במיוחד בפרויקט הוא האופן שבו התוכן המילולי והוויזואלי של מחזורים מתווך למתפללים את המסרים הקרדינליים של כל חג וחג. אני מבקשת לטעון כי הרעיונות התיאולוגיים וכן, הנרטיבים המקראיים המזוהים עם כל חג, מועברים למתפללים באמצעים שיעוררו ויניעו את דמיונם, חושיהם ורגשותיהם – ובכך הם יעודדו רצפציה משמעותית יותר

עבודתי על מחזורים אשכנזים במהלך לימודי התואר השני הביאה אותי לידי הבנה שבחינתם רק מזווית איקונוגרפית, רבנית והיסטורית, מביאה אותנו לידי בירור חלקי בלבד של משמעותם ותיפקודם. אכן, זה מאפשר גישה לעולם שמאחורי התכנון והעיצוב שלהם, אבל פחות תורם להבנה שלנו את הפונקציונליות והאפקט של “המוצר המוגמר”. כל זאת בעוד שגודלם של המחזורים, האיורים מושכי העין, הסידור המוקפד של הטקסט על הדפים, טעמי המקרא והערות השוליים המנחות את החזן, מעידים כולם בבירור על כך שפרפורמנס ואינטראקציה אפקטיבית עומדים בבסיס הקיום הטקסי שלהם. ממד זה מאפשר להוציא לפועל את מטרתם העיקרית של המחזורים: תיווך אפקטיבי של המסרים התיאולוגיים של החג

על מנת לאפיין את טבעו הפוטנטי של אובייקט יש לקחת בחשבון הן את מנגנוני הפעולה המובנים שבו והן את האפקט שהם עשויים לייצר. ודאי שאין באפשרותינו לשחזר את הסאונד המדויק של השירה והקריאה של הפיוטים, את פרקטיקת הצפייה באיורים הנלווים או את התגובה הרגשית של המתפללים. ועדיין, במחזורים ששרדו ישנו חומר טקסטואלי וויזואלי רב השופע אלמנטים רטוריים, חזותיים ופונטיים מעוררים. בעבודת הדוקטורט שלי, אני מבקשת לאתר ולהגדיר במדויק מרכיבים אלו באמצעות “הקשבה” ו”התבוננות” מוקפדת בתוכנם של מחזורים. בין האסטרטגיות שמופעלות נמצא טקסטורות סאונד מעוררות חושים, אמצעים רטוריים מודגשים, מטאפורות מוחשיות ושפה פואטית גרפית. הטענה שלי לאפקטיביות קוגניטיבית, חושית ורגשית נסמכת במידה רבה על תיאוריות של רצפציה קוגנטיבית בתחומי הפואטיקה, הפונטיקה, הויזואליה, הפרפורמנס ועוד. גם דיונים הלכתיים מימי הביניים מעידים על האפקטיביות הקוגניטיבית-רגשית של שירה ריטואלית, הקראת טקסטים ליטורגיים וצפייה באיורים מסוימים. את כל הידע התיאורטי יחד עם התובנות שניתן לדלות מהמחזורים חשוב לשים בהקשר ההיסטורי, התרבותי והתיאולוגי של יהודי אשכנז בימי הביניים והמסר של החג. על ידי בחינת התוכן המולטי-מודאלי של מחזורים מאויירים מול מקורות בני הזמן, ותאוריות מודרניות, אני מבקשת לגעת במהות החוויה הקוגניטיבית של מתפללים אשכנזים בימי הביניים

---

---